אָגְנֶס מֵקְּלוּג גָּרָה בְּבַיִת גָּבוֹהַּ וְצַר, כְּמוֹ מִגְדַּל קְצָת רוֹפֵף, אַךְ עוֹמֵד נֶהֱדָר.מִבְּפָנִים טָעֲמוּ קִירוֹתָיו קָרָמֵל, וּבַחוּץ הוּא נֶחְבָּא בַּעֲנַן עֲרָפֶל.השְׁמוּעוֹת עַל הַבַּיִת הָיוּ כְּבָר שָׁנִים, שֶׁכֵּן גָּרוּ בִּפְנִים אֲדוֹנִים מְשֻׁנִּים.האחים הם שִׁבְעָה, לֹא דּוֹמִים כלל וּכְלָל, אַךְ נוֹלְדוּ הֵם כֻּלָּם בְּרֶגַע אֻמְלָל. עִם פְּרִיחַת פִּטְרִיּוֹת וְצֵאת גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן, כְּשֶׁהַקֶּשֶׁת עוֹטֶפֶת אֶת כֹּל הֶהָמוֹןהַבַּיִת הַצַּר … המשך לקרוא שְׁמוֹנַת הַכּוֹבָעִים שֶׁל אָגְנֶס מֵקְּלוּג | אלון שילדקראוט